<h1>סימן תרנ"ז</h1>
<h2>דף ג.</h2>
והא דמסיק הכא בהודאות והלואות לא בעי מומחין, בכללם הוי כתובת אשה וירושות ונזקי שור בשור וכל הנהו דמסקינן פרק החובל [ב"ק פ"ד ע"ב], דעבדינן שליחותייהו וגובין אותו בבבל. האי מומחין ר"ל סמוכין, ובבבל ליכא סמוכים [להלן י"ד ע"א]. ותימה דאשכחן בכמה דוכתי שהיו דנין דיני גזלות בבבל, בהגוזל קמא [ב"ק צ"ו ע"ב] ההוא דגזל פדנא דתורי מחבריה וכו', דאע"ג דמסיק [האי] איניש גזלנא [עתיקא] הוא ובעינא דאקנסיה, רבא דלא ה(ו)כיר ביה הוה ליה למפרך היכי דיינת ליה בבבל, ובהגוזל בתרא [שם קט"ו ע"א] [חנן בישא] גנב גלימא, ונרשאה גנב ספרא, וההיא שותא [שם קי"ז ע"א] דהוו מינצו עלה בתרי, ובפרק השואל [ב"מ צ"ו ע"ב] ההוא גברא דשאיל נרגא מחבריה, וההוא רעיא דאכל תרי מינייהו בפרק שנים אוחזין [שם ה' ע"א] ובפרק השותפין [ב"ב ז' ע"א] ההוא דקא בני אשיתא, ופלניא גזלנא הוא דחזקת הבתים [שם ל' ע"ב] ועוד איכא טובא. ואומר ר"ת [ספר הישר סימן תקמ"ט] דגזל(נ)ות דשכיחי כגון רוב מעשים שבתלמוד שאדם גוזל מחברו שום דבר עבדינן שליחותייהו, כדאמרינן בפרק החובל [ב"ק פ"ד ע"ב] מלתא דשכיחא ואית בה חסרון כיס עבדינן בה שליחותייהו, והכא מיירי בגזל(נ)ות דלא שכיחי כגון שבח קרקעות, שגזל קרקע וחרש וזרע וקצר או שגזל שדה מלאה אילנות ואכל פירות והחזירה כמות שהיא, שלא מצינו שדנו בבבל, והרי הוא כנזק[י] אדם באדם שאינן דנין אותו בבבל.
וקשה לר"ת ז"ל על זה הפירוש מהא דאמרינן באי זהו נשך [ב"מ ס"ה ע"א] אמר רב פפא עבד רבינא עובדא [וחשיב] ואפיק פירי דלא כרבה בר רב הונא. ומפרש ר"ת ז"ל דהאי דאפיק רבינא לאו מטעם רבית אפיק, דאם כן קשיא דרבינא אדרבינא, דאמר ליה רבינא לרב אשי התם בראש הפרק [ס"ב ע"א] והרי משכנתה בלא נכיתא דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה ובדינינו אין מחזירין, א"כ לאו מטעם רבית אפיק רבינא אלא משום דקסבר מחילה בטעות לא הוי מחילה והפירות היו נגזלין, ומטעם גזלה אפיק רבינא. ותירץ דכיון דלאו בתורת גזלנות אתא לידיה אלא בתורת טעות לא חשיב גזלה ודנין אותו בבבל. ועוד קשיא לן דאמרינן בחזקת הבתים [ב"ב ל"ג ע"ב] ההוא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ארעא אמר ליה מינך זבינתא ואכליתה שני חזקה אייתי סהדא דאכלה תרתין שנין, ואמר רב נחמן הדרא ארעא והדרי פירות, וזהו מלתא דלא שכיחא שגזל קרקעות ואכל פירות ובא לדין על הפירות, כמו שבח קרקעות דלא שכיחא. ותירץ שרב נחמן אמר דהכי דיינא בארץ ישראל דהדרא ארעא והדרא פירות אבל הוא לא דן אותו דבר בבבל. כך נמצא בספר הישר
